חלקי הדיבר
כל המילים בשפה מתמיינות לפי סוגים. לסוגים השונים
הללו קוראים: חלקי דיבר (יש המכנים זאת גם: חלקי דיבור)
שימו לב:
שיוכה של מילה לקטגוריה מסוימת של חלק הדיבר הוא
שיוך קבוע!
כלומר – מילה שהיא שם־עצם תהיה תמיד שם־עצם, ללא תלות
במקומה במשפט.
לדוגמה:
-
המילה "כֶּלֶב"
היא תמיד שם־עצם! בלי קשר למקום של המילה בתוך
המשפט, כלומר ללא קשר לתפקיד התחבירי של המילה.
-
המילה 'נחמד' היא
שם־תואר, בלי קשר לתפקיד התחבירי של המילה בתוך המשפט[i].
לפנינו
טבלה המסכמת את חלקי הדיבר העיקריים, וכן את דרך הזיהוי שלהם:
|
|
חלקי הדיבר |
הגדרה |
איך מזהים? |
דוגמה |
|
מילות תוכן מילים אשר מכילות בתוכן מידע תוכני, והן
אבני היסוד של המשפט |
פועל |
מילה
המציינת פעולה, אירוע או מצב |
1. לפועל
יש זמן (עבר, הווה, עתיד, ציווי) 2. לפועל
יש גוף (ראשון, שני, שלישי) 3. לפועל
לא ניתן להוסיף את ה"א הידיעה |
נָשַׁמְתִּי יש זמן: עבר יש גוף: מדבר
(אני) ניתן להטיה בעוד גופים וזמנים: נשם, נשמה, נושם, אנשום, תנשום, ננשום |
|
שם־עצם |
מילה המציינת דבר מה מוחשי
(פיזי, שניתן לראות אותו ולגעת בו) או מופשט (דבר שאינו נתפס בחושים וניתן רק
"לחשוב" אותו) |
1. לש"ע
ניתן להוסיף את ה"א הידיעה 2. לש"ע
ניתן להוסיף כינוי שייכות (שלי, שלך, שלנו ועוד) 3. לש"ע
יש מין דקדוקי (זכר או נקבה) 4. ניתן
להטות ש"ע ביחיד וברבים |
מַחְבֶּרֶת + ה"א
הידיעה = המחברת + כינוי שייכות
= המחברת שלי |
|
|
שם
פעולה |
משתייך למשפחת שמות העצם. ייחודו
הוא בכך שהוא "גזור" מפועל, והוא מציין את הפעולה המסומנת בפועל
כלשהו. |
1. אפשר
להוסיף לשם הפעולה ה"א הידיעה (כמו לפני כל שם) 2. בשביל
למצוא אותו ניתן להשלים את המשפט "לבצע פעולת ..." לדוגמה: להכניס
= לבצע פעולה הכנסה לדבר
= לבצע פעולת דיבור |
ישיבה התלבשות בַּקָּשָה קִימָה |
|
|
שם
פועל / מקור נטוי |
גזור מן הפועל, אך אינו מכיל
רכיב של זמן או של גוף. |
1. שם
הפועל בדרך־כלל מתחיל באות ל': לאכול, להכין, להוציא, לתת וכיוב'. 2. לפעמים
שם הפועל מתחיל באחת מן האותיות ב,כ,מ 3.
ניתן להציבו במשפט "אני
רוצה ל..." |
לָקַחַת לְהִתְלַבֵּש כִּכְתוֹב
(מקור נטוי עם
כ') |
|
|
שם תואר |
מילה
המתארת שם עצם כלשהו; מציינת תכונותיו של שם עצם כלשהו |
1. מתאים
ביידוע, במין ובמספר לשם העצם שאליו הוא מתייחס. לדוגמה: ילד
יפֶה (שם התואר 'יפה' אינו מיודע כמו שם העצם) ילדה
יפָה (שם התואר 'יפָה' הוא בנקבה כמו שם העצם) הילד
היפה (שם התואר 'היפה' מיודע כמו שם העצם)[ii] ילדים
יפים (שם התואר 'יפים' הוא ברבים כמו שם העצם) |
טוב [טובה/טובים/טובות] רע [רעה, רעים,
רעות] קטן [קטנה, קטנים,
קטנות] עדין [עדינה, עדינים,
עדינות] מתוק [מתוקה, מתוקים,
מתוקות] |
|
|
תואר הפועל |
מילה
המתארת את אופן הפעולה, את זמן הפעולה, את מקומה ועוד |
1. בעלי
סיומות שונות, כגון: ִית
(עקרונית) ָה
(להבעת כיוון: שמה, דרומה) וֹת
(ישירות) ָם
(דומם) וֹם
(שלשום) 2. מילים
שהן תמיד תואר הפועל: לאט , מהר טרם, אמש, אתמול, היום, מחר, אז, שם 3. מילת
יחס המצטרפת לשם עצם מופשט. כגון: בְּ
+ אדיבות = באדיבות בְּ
+ צער = בצער |
אני לא מסוגל
לעשות זאת מצפונית הוא פגע בי קשות הם נפגשו שם נסענו צפונה טרם שמעו את קולו הוא השיב בכעס |
|
|
מילות פונקציה (מכונות גם: מילות תפקוד) מילים אלה יוצרות קשר בין מילות
התוכן השונות |
מילות
יחס |
מילים המציינות יחס בין שתי
מילים, והן מופיעות תמיד לפני שם עצם |
מילות
היחס ניתנות להטיה לפי הגופים. לדוגמה: עלי,
עליך, עלינו, עליהם אותי,
אותנו, אתכם, אתכן עמי,
עמנו, עמכם |
על,
אל, אֶת, של, בין, אצל, עם,על-יד, תחת, ב.כ.ל.מ,
בשביל, לפני [אותיות
בכל"מ] ב: בנו,
בכם כ:
כמוני, כמוך ל: לי,
לכם מ: ממנו,
מכם |
|
מילות
קישור |
מקשרות בין מילים, משפטים
ופסקאות. |
מילות
קישור הן "קפואות", כלומר לא ניתן להטות אותן לפי גופים |
ו'
(החיבור), אבל, אך, בגלל, בשל כך, למרות, כדי, ראשית, בנוסף, לכן, לפיכך, גם,
רק, אם, אשר, אילו |
[i] כדאי לדעת: לעתים קורה בשפה שמילים מקטגוריה אחת
של חלקי דיבר "זזות" לקטגוריה אחרת. לתופעה זו קוראים "תזוזה
קטגוריאלית של חלקי דיבר". למשל המילה "יפה" היא באופן רגיל
שם־תואר, אך במשפט כמו: הַיָּפָה הזאת לא מתייחסת אליי, הפכה המילה
"יפה" לשמש בקטגוריה של שם־עצם.
[ii] חשוב לשים לב: אם שם־העצם מיודע, אך שם התואר
אינו מיודע – זהו משפט תחבירי שלם, המכונה משפט שמני, ועליו תוכלו ללמוד בפרק
העוסק במשפט השמני. לדוגמה: הילד נחמד – זהו משפט. לעומת: ילד נחמד – זה אינו
משפט, כי אם צירוף שמני (צירוף של שם עצם עם שם תואר) שאינו מהווה משפט.