חלקי הדיבר

כל המילים בשפה מתמיינות לפי סוגים. לסוגים השונים הללו קוראים: חלקי דיבר (יש המכנים זאת גם: חלקי דיבור)

שימו לב:

שיוכה של מילה לקטגוריה מסוימת של חלק הדיבר הוא שיוך קבוע!

כלומר – מילה שהיא שם־עצם תהיה תמיד שם־עצם, ללא תלות במקומה במשפט.

 

לדוגמה:

-       המילה "כֶּלֶב" היא תמיד שם־עצם! בלי קשר למקום של המילה בתוך המשפט, כלומר ללא קשר לתפקיד התחבירי של המילה.

-       המילה 'נחמד' היא שם־תואר, בלי קשר לתפקיד התחבירי של המילה בתוך המשפט[i].

 

לפנינו טבלה המסכמת את חלקי הדיבר העיקריים, וכן את דרך הזיהוי שלהם:

 

 

 

חלקי הדיבר

 

 

הגדרה

 

איך מזהים?

 

דוגמה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מילות תוכן

 

מילים  אשר

מכילות בתוכן מידע תוכני, והן אבני היסוד של המשפט

 

פועל

 

מילה המציינת פעולה, אירוע או מצב

1.       לפועל יש זמן (עבר, הווה, עתיד, ציווי)

2.       לפועל יש גוף (ראשון, שני, שלישי)

3.       לפועל לא ניתן להוסיף את ה"א הידיעה

 

נָשַׁמְתִּי

יש זמן: עבר

יש גוף: מדבר (אני)

ניתן להטיה בעוד גופים וזמנים:

נשם, נשמה, נושם, אנשום, תנשום, ננשום

 

שם־עצם

 

 

מילה המציינת דבר מה מוחשי (פיזי, שניתן לראות אותו ולגעת בו) או מופשט (דבר שאינו נתפס בחושים וניתן רק "לחשוב" אותו)

1.       לש"ע ניתן להוסיף את ה"א הידיעה

2.       לש"ע ניתן להוסיף כינוי שייכות (שלי, שלך, שלנו ועוד)

3.       לש"ע יש מין דקדוקי (זכר או נקבה)

4.       ניתן להטות ש"ע ביחיד וברבים

 

מַחְבֶּרֶת

+ ה"א הידיעה = המחברת

+ כינוי שייכות = המחברת שלי

 

שם פעולה

 

משתייך למשפחת שמות העצם. ייחודו הוא בכך שהוא "גזור" מפועל, והוא מציין את הפעולה המסומנת בפועל כלשהו.

1.       אפשר להוסיף לשם הפעולה ה"א הידיעה (כמו לפני כל שם)

2.       בשביל למצוא אותו ניתן להשלים את המשפט "לבצע פעולת ..." 

לדוגמה:

להכניס = לבצע פעולה הכנסה

לדבר = לבצע פעולת דיבור

 

ישיבה

 

התלבשות

 

בַּקָּשָה

 

קִימָה

 

שם פועל / מקור נטוי

 

גזור מן הפועל, אך אינו מכיל רכיב של זמן או של גוף.

1.       שם הפועל בדרך־כלל מתחיל באות ל': לאכול, להכין, להוציא, לתת וכיוב'.

2.       לפעמים שם הפועל מתחיל באחת מן האותיות ב,כ,מ

3.       ניתן להציבו במשפט "אני רוצה ל..."

לָקַחַת

 

לְהִתְלַבֵּש

 

כִּכְתוֹב

(מקור נטוי עם כ')

 

שם תואר

מילה המתארת שם עצם כלשהו; מציינת תכונותיו של שם עצם כלשהו

1.       מתאים ביידוע, במין ובמספר לשם העצם שאליו הוא מתייחס.

לדוגמה:

ילד יפֶה (שם התואר 'יפה' אינו מיודע כמו שם העצם)

ילדה יפָה (שם התואר 'יפָה' הוא בנקבה כמו שם העצם)

הילד היפה (שם התואר 'היפה' מיודע כמו שם העצם)[ii]

ילדים יפים (שם התואר 'יפים' הוא ברבים כמו שם העצם)

טוב

[טובה/טובים/טובות]

 רע

[רעה, רעים, רעות]

קטן

[קטנה, קטנים, קטנות]

עדין

[עדינה, עדינים, עדינות]

מתוק

[מתוקה, מתוקים, מתוקות]

תואר הפועל

מילה המתארת את אופן הפעולה, את זמן הפעולה, את מקומה ועוד

1.       בעלי סיומות שונות, כגון:

ִית (עקרונית)

ָה (להבעת כיוון: שמה, דרומה)

וֹת (ישירות)

ָם (דומם)

וֹם (שלשום)

 

2.       מילים שהן תמיד תואר הפועל: לאט , מהר טרם, אמש, אתמול, היום, מחר, אז, שם

3.       מילת יחס המצטרפת לשם עצם מופשט. כגון:

בְּ + אדיבות = באדיבות

בְּ + צער = בצער

אני לא מסוגל לעשות זאת מצפונית

 

הוא פגע בי קשות

 

הם נפגשו שם

 

נסענו צפונה

 

טרם שמעו את קולו

 

הוא השיב בכעס

 

מילות פונקציה (מכונות גם: מילות תפקוד) מילים אלה יוצרות קשר בין מילות התוכן השונות

 

מילות יחס

 

 

מילים המציינות יחס בין שתי מילים, והן מופיעות תמיד לפני שם עצם

 

מילות היחס ניתנות להטיה לפי הגופים.

 

לדוגמה:

 

עלי, עליך, עלינו, עליהם

 

אותי, אותנו, אתכם, אתכן

 

עמי, עמנו, עמכם

 

על, אל, אֶת, של, בין, אצל, עם,על-יד, תחת,

ב.כ.ל.מ, בשביל, לפני

[אותיות בכל"מ]

ב: בנו, בכם

כ: כמוני, כמוך

ל: לי, לכם

מ: ממנו, מכם

 

מילות קישור

 

 

מקשרות בין מילים, משפטים ופסקאות.

 

מילות קישור הן "קפואות", כלומר לא ניתן להטות אותן לפי גופים

ו' (החיבור), אבל, אך, בגלל, בשל כך, למרות, כדי, ראשית, בנוסף, לכן, לפיכך, גם, רק,  אם, אשר, אילו

 



[i]  כדאי לדעת: לעתים קורה בשפה שמילים מקטגוריה אחת של חלקי דיבר "זזות" לקטגוריה אחרת. לתופעה זו קוראים "תזוזה קטגוריאלית של חלקי דיבר". למשל המילה "יפה" היא באופן רגיל שם־תואר, אך במשפט כמו: הַיָּפָה הזאת לא מתייחסת אליי, הפכה המילה "יפה" לשמש בקטגוריה של שם־עצם.

 

[ii]  חשוב לשים לב: אם שם־העצם מיודע, אך שם התואר אינו מיודע – זהו משפט תחבירי שלם, המכונה משפט שמני, ועליו תוכלו ללמוד בפרק העוסק במשפט השמני. לדוגמה: הילד נחמד – זהו משפט. לעומת: ילד נחמד – זה אינו משפט, כי אם צירוף שמני (צירוף של שם עצם עם שם תואר) שאינו מהווה משפט.